1. |
שתק
04:18
|
|
||
2. |
פואטיקה קטנה
05:06
|
|
||
|
מוּתָר לְךָ לִכְתֹּב הַכֹּל
לְמָשָׁל שׁ, וְשׁ.
מוּתָר לָךְ בְּכָל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁתִּמָּצֵא, בְּכָל הַתָּגִים שֶׁתַּצְמִיחַ לָהֶן.
כְּדַאי שֶׁתִּבְדֹּק, כַּמּוּבָן, אִם הַקּוֹל קוֹלֵךְ וְהַיָּדַיִם יָדֶיךָ.
אִם כֵּן, כְּלָא אֶת קוֹלְךָ, אֱסוֹף יָדֶיךָ וּשְׁמָע בְּקוֹל הַדַּף הָרֵיק.
|
||||
3. |
שותקים
02:29
|
|
||
4. |
אדם מסביר את פשר שתיקתו
05:24
|
|
||
|
אֶת גּוּפֵךְ שָׁמַעְתִּי
עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָמַרְתָּ אֶת שְׁמֵךְ.
קָשֶׁה הָיָה לְדַבֵּר.
רַעַשׁ הַבְּרִיאָה הָיָה מַחֲרִישׁ אָזְנִיִּים:
מַיִם זֵידוֹנִים, שֶׁלֹּא אָבוּ
לְהִקָּרַע; יָרֵחַ מוּל חַמָּה
בְּחֵמָה שְׁפוּכָה; כְּנָפַיִם חֲדָשׁוֹת
מְפַרְכְּסוֹת בְּרוּחַ בַּת-בְּלִי-שֵׁם.
קָשֶׁה הָיָה לְדַבֵּר:
הַמַּעֲמַקִּים קָרְאוּ; עֲצֵי-הַסְּרָק
הֵטִיחוּ קוֹל-קְנָאוֹת; רַעַם בֶּן-יוֹמוֹ
דָּלַק אַחֲרֵי בָּרַק; הַיָּם נִדְהָם
שֶׁלִּוְיָתָן פּוֹעֵם בּוֹ כְּמוֹ לֵב גָּדוֹל.
וְאָז, בְּהִתְהַפֵּךְ עָלֵינוּ הַגַּלְגַּל,
בְּהִתְלַהֵט הַחֶרֶב הַשּׁוֹסֶפֶת,
כְּבָר לֹא הָיוּ מִילִים בְּפִי,
כָּל כָּךְ הֻרְגַּלְתִּי לַשָּׁאוֹן
שֶׁל מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית. הֲרֵי אַתְּ
מְבִינָה: אֶת גּוּפֵךְ שָׁמַעְתִּי
עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָמַרְתָּ אֶת שְׁמֵךְ,
וְהוּא עוֹדֶנּוּ מִתְהַלֵּךְ אֵי-שָׁם, בַּגַּן.
|
||||
5. |
בלילה ההוא
05:20
|
|
||
|
הִיא אָמְרָה לוֹ ֹשֶהוּא ֹשִמְֹשָהּ,
ֹשֶאוֹרָהּ וְחֻמָּהּ וְטוּבָהּ
בָּאִים מִמֶּנּוּ.
הוּא אָמַר לָהּ ֹשֶהִיא ֹשִמְֹשוֹ,
ֹשֶאוֹרוֹ וְחֻמּוֹ וְטוּבוּ
בָּאִים מִמֶּנָּהּ.
בַּלַּיְלָה הַהוּא עָלָה יָרֵחַ
ֹשֶלֹּא מָצָא אֶת פָּנָיו הַכְּפוּלִים
בֵּין גַּלֵּי הַיָּם.
|
||||
6. |
משם ואילך
03:47
|
|
||
|
הָאֲדָמָה כְּבָר הִשְׁתַּלְּטָה עָלַי.
בְּהֵחָלְצִי מִתְּחוּם הַדּוּמִיָּה שֶׁלָּךְ,
אֵשׁ מְקַבֶּלֶת אֶת פָּנַי בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן.
אֲנִי אוֹצֵר בְּיָדַי כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת:
מַשַּׁב שֶׁל שֵׂעָר עַל מִצְחֵךְ,
הִלַּת כָּתֵף אֶל מוּל הָאָח,
הֶבֶל פִּיךְ עַל סַף שְׂפָתַי.
לֹא הַרְבֵּה.
אֲבָל עַכְשָׁיו נָכוֹנוּ לִי
שָׁנִים שֶׁל מֶחְקָר וּפִעְנוּחַ.
לֹא בְּכָל יוֹם צוֹמְחוֹת לָאָדָם
כְּנָפָיִם שֶׁל אֵשׁ וּמַיִם.
|
||||
7. |
עדיין שותקים
02:21
|
|
||
8. |
בחושך לאור נרות
02:48
|
|
||
|
אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים. אֵין לָנוּ עוֹד מַה לְהַגִּיד.
מְמִירִים שָׁפָה בְּהִתְנַשְּׁמוּת
גּוּף קָלוּעַ בְּגוּף, הַיָּדַיִם לִטּוּפִים אֲרוּכִים
פֶּה אֶל פֶּה נִלְפָּת אֵל שֶׁקֶט
וְהַמֵּצַח קִיר וּמֵאֲחוֹרָיו מִתְרַחֲשִׁים
הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּיוֹתֵר
וּמִילִים מְנַפְּצוֹת קַרְקַע.
אֵין לָנוּ מַה לוֹמַר זֶה לְזֶה. אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים.
|
||||
Quetev Meriri - קטב מרירי Israel
"Atonal, clunking, disquieting post-everything experimental music" terrascope.co.uk
If you like Quetev Meriri - קטב מרירי, you may also like: