1. |
קשור בחבל הטבור
03:42
|
|||
|
איש זקן על עגלה
קשור בחבל הטבור
לאיש אחר על קטנוע
הוא מושך אותו במעלה ההר
חדור מטרה
איש זקן על עגלה
קשור בחבל הטבור
לאיש אחר על קטנוע
הוא נאחז בשיניים
הוא קורא לו אבא
אני לא מאמין שניפרד יום אחד כמו שאומרים
אמרו לי שמלאכים נראים כמו משהו שהקאתי
אני לא מאמין שניפרד יום אחד כמו שאומרים
אמרו לי שאברהם רצה להרוג את יצחק ואני קינאתי
מוטלים על קרקעית הים
מיליון תפילין
אפס געגוע
אישה מחזיקה לפיד
סלמה בוער הלילה
זה צרוב על המצח
כמו קעקוע
איש חירש יושב מול הפסנתר
הוא מנגן ושר
הוא לא שומע
אבל מרגיש את הרטט בגוף
אני לא מאמין שניפרד יום אחד כמו שאומרים
אמרו לי שמלאכים נראים כמו משהו שהקאתי
אני לא מאמין שניפרד יום אחד כמו שאומרים
אמרו לי שאברהם רצה להרוג את יצחק ואני קינאתי
מוטלים על קרקעית הים
מיליון תפילין
אפס געגוע
אישה מחזיקה לפיד
סלמה בוער הלילה
זה צרוב על המצב
כמו קעקוע
כמו געגוע
|
||||
2. |
הד
03:01
|
|||
|
הד חוזר
משהו שקראתי
אני כבר לא זוכר
משהו ששמעתי
אני כבר לא זוכר
מצטער
לא מדברים את זה ככה
צריך משפט אחר
לאדמה זה לא משנה
אם זה ככה או שונה
היא לא תבחין
אם אני שותק או מדבר
יש לה דרך שקטה
הד חוזר
משהו שהרגשתי
אני כבר לא זוכר
אפילו אם צחקתי
אני כבר לא זוכר
מגמגם
שוב מדברים את זה ככה
זה כל הזמן חומק
לאדמה זה לא משנה
אם זה ככה או שונה
היא לא תבחין
אם אני שותק או מדבר
יש לה דרך שקטה
|
||||
3. |
בית בשמיים
02:57
|
|||
|
היא בית בשמיים
היא מכוסה תרבות רכה
היא בטן הפוכה ודם אפור
כמו עוף מטוגן כמו שני מקלות
שדופקים חזק על עור עתיק
עד התרוקנות ממשמעות
היא בית בשמיים
היא בטן הפוכה ודם עפור
כל פנטזיה
הפכה
ברת הגשמה
ואז שינתה צורה
|
||||
4. |
אוטובוסים
04:03
|
|||
|
פריחת האוטובוסים הריקים
אוטובוסים חדשים
מסתבכים עם סידור הפרחים כבר שעה
אוטובוסים מתפללים
שופכים תיירים במקומות קדושים
וממשיכים לתחנה הבאה
אוטובוסים מתפוצצים
בליטא ובתימן בדיוק באותו הזמן
אם הכל היה קורה כל הזמן באותו זמן
הייתי רוצה לדעת מה הסיפור של כולם
איך אני מפעיל את זה, איך אני מגיע לשם
המושבות החדשות מלאות באנשים שזורים חוטים חשמליים
חג הכבישים הגדולים
נמתחים ונמרחים
מתפרסים על כל המיטה
צינורות מתיזים קצף וזפת שחורה
מעמידים דגלים מתנופיים
הבידוריות משמיעות מרבדי סינת חולניים
בפתח כניסה לעיר חדשה
בליטא ובתימן בדיוק באותו הזמן
אם הכל היה קורה כל הזמן באותו זמן
הייתי רוצה לדעת מה הסיפור של כולם
איך אני מפעיל את זה, איך אני מגיע לשם
המושבות החדשות מלאות באנשים שזורים חוטים חשמליים
|
||||
5. |
פשרה
04:16
|
|||
|
זיכרון קצר
חישוב קר
אנחנו יכולים לחיות עם זה
חישוב קר
הסבל המוכר
אנחנו יכולים לחיות עם זה
שורות שורות פרחים שחורים
מצבות של רעיונות גדולים
פשרה
|
||||
6. |
מפעל מתכת סיני
04:03
|
|||
|
אני סוחב את עצמי על הגב למפעל מתכת סיני
המבנה לא אומר כלום על החלקים
המבנה אומר הכל
היחס בין הכביש שלא נגמר לטרמפיסט שלא רוצה לרדת
כתם שחור שמתרחב ומתכווץ בזוית העין
כל כך קשה לתאר
כי אנחנו בעצם מדברים על כלום
אני חושב שאני יודע
מה ממשיך אחרי הגוף
אשלח את ההודעה בחזרה כשהשמש תזרח מעל העיר העתיקה של יין שו
בעצם אני לא אשלח
כי עכשיו אנחנו אחד
כי עכשיו אנחנו בתנועה
הרכב זולל את הכביש כמו את הזמן
המילה האחרונה שאמרת מחזירה אותי לתחילת השיחה
אני שואל
את קיימת?
נטועים במקום
אנחנו מחפשים אחר צלילי שיעביר את הטעם הרע
כל כך קשה לתאר
כי אנחנו בעצם מדברים על כלום
אני חושב שאני יודע
מה ממשיך אחרי הגוף
|
||||
7. |
||||
8. |
סילביה רות
04:12
|
|||
|
היא יצאה לפנסיה לפני שנתיים
שבוע של קרוז בקריביים ומהר מאוד שעמום
לאחרונה תפסה אותה תחושה משונה ולא הניחה
היא הרגישה שהיא מתרחקת מהכל
בעלה, הבן שלה וגול גול נכדה הבכור
...כולם הרגישו
רחוקים
אז חברה הציעה שתנסה דברים חדשים
היא נרשמה לחוג ציור במועדון לגיל הזהב שבמורד הרחוב
השיעורים הראשונים היו מהנים
היא קנתה עפרונות פחם והתחילה לצייר גם בבית
זה לא שהיא הרגישה טוב כל הזמן, אבל זה עזר
משהו השתנה
והיא ציירה רובים
היא ציירה אקדחים
היא ציירה מזרקים וכיסאות חשמליים
היא קמה כל בוקר ב6 וב7 כבר התחילה לצייר במרתף
ב1 היא אכלה ארוחת צהריים ונחה עד 2 וחצי
משם חזרה למרתף והמשיכה לצייר עד 7 וחצי
היא לא ממש זוכרת מה קורה בזמן שהיא מציירת
היא מתבוננת בקנווס במשך שעות
היא מסתובבת בחדר הלוך ושוב עד שעולה לה תמונה לראש
אז היא ניגשת אל הקנווס
מרימה את המיכחול
והידיים שלה נעות
והיא ציירה רובים
היא ציירה אקדחים
היא ציירה מזרקים וכיסאות חשמליים
סילביה חלמה חלום חוזר
בחלום היא קמה ומתארגת
מתקלחת ומתאפרת
היא יוצאת מהבית ומתחילה ללכת לעבר הרכב
פתאום היא נזכרת ששכחה את האגודלה שלה על השידה
היא חוזרת בחזרה אל הבית אבל היא לא מצליחה למצוא את האגודל בשום מקום
היא מתחילה לפזר את תחולת המגרות - תכשיטים, אביזרי שולחן וחשבונות ישנים
אבל היא לא מצליחה למצוא
|
||||
9. |
ידיים קטנות
05:04
|
|||
|
ממריא עם היונים של גן לוינסקי מעל רחובות דרום תל אביב
בדרך לשפירא וקריית המלאכה בין בניינים מתפוררים
קבוצת אנשים ובמרכז מדורה
ידיים קטנות מתאספות סביבה
משתוקקות לקחת מהחום שבה
מה שנאבד בתנועה
מלא בכוונה
רעיון חזק מספיק להחזיק את הלהבה בוערת
הדמיון חזק מספיק לחבר יד לשניה
ידיים קטנות מתאספות סביבה
משתוקקות לקחת מהחום שבה
|
||||
רגל סברס Regel Sabres Israel
רגל סברס הם :
מיתר ענבר - גיטרה ושירה
אסא משולם - באס
אלון רנסר - גיטרה
טום קלוד - תופים
If you like כל העצים ממריאים אל השמש, you may also like: